אִם מֵת הַחוֹלִי הַזֶּה. וְנָפָל עָלָיו גַּל אוֹ שֶׁנְּכָשׁוֹ נָחָשׁ. אֵינוֹ גֵּט. אֶלָּא מֵת מֵאוֹתוֹ הַחוֹלִי. אִם לֹא עָמַדְתִּי מֵחוֹלִי זֶה. וְנָפָל עָלָיו גַּל אוֹ שֶׁנְּכָשׁוֹ נָחָשׁ. הֲרֵי זֶה גֵּט. שֶׁלֹּא עָמַד מֵאוֹתוֹ הַחוֹלִי.
Pnei Moshe (non traduit)
אם מתי מחולי זה. אם אמר אם מתי ונפל עליו גל ונשכו נחש ומת אינו גט שלא מת מאותו חולי הוא ואם אמר אם לא עמדתי מחולי זה ה''ז גט שהרי לא עמד:
תַּנֵּי. אַף הַמְסוּכָּן. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מַעֲשֶׂה הָיָה כָהֵן שֶׁבָּעַל מֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
אף המסוכן. אלא תתייחד עמו קאי אפי' מסוכן מחמת חולי הוא חיישינן שמא יבעול:
מעשה היה בהן שבעל מת שלא כו'. כלומר איש אחד שבעל ומת מיד ולא עמד והילכך אפילו במסוכן חיישינן:
הלכה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ מֵהַיּוֹם כול'. אָכַל גְּרִיסִין לְגַסָּה כְּמִי שֶׁמֵּת מֵאוֹתוֹ חוֹלִי. 42a פּוּנְדֻּקָּאוֹת עַצְמָן וְלֹא עָמַד כְּמִי שֶׁלֹּא מֵת מֵאוֹתוֹ חוֹלִי.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אכל גריסין לגסה. אכל אכילה גסה מגריסין כמו שמת מאותו חולי וכלומר דלא אמרינן אכילה גסה של גריסין גרמה לו שמת ולא הוי כמאותו חולי:
פונדקאות עצמן היא הקליפה החיצינה שהגריסין מונחין בתוכה:
כמי שלא מת מאותו חולי בהא אמרינן אכילה זו שלאו כדרך בני אדם היא קירבה מיתתו ולא הוי מאותו חולי:
בְּעִילָתָהּ מָהוּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּעִילָתָהּ בְּרוּרָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּעִילָתָהּ סָפֵק. מָאן דְּאָמַר בְּעִילָתָהּ בְּרוּרָה. מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. וּמָאן דְּאָמַר בְּעִילָתָהּ סָפֵק. מֵת פָּטוּר. לֹא מֵת מֵבִיא חַטָּאת.
Pnei Moshe (non traduit)
ומאן דאמר בעילתה ספק. ה''ק תלויה ועומדת בספק דבכל שעה הדבר בספק אם ימות מאותו חולי מגורשת היא למפרע משעת כתיבה ופטור ואם לא מת מאותו חולי יביא חטאת:
בעילתה. זו שאמר מהיום אם מתי מחולי זה הבא עליה מהו חייב עליה:
מאן דאמר בעילתה ברורה מביא אשם תלוי. כלומר שברורה היא בזה שמביא אשם תלוי כמו הבא על ספק אשת איש וה''נ ספק אשת איש היא:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. מִיתָה מְצוּיָה. וְהָכָא הוּא אָמַר. אֵין מִיתָה מְצוּיָה. תַּמָּן בַּצִּיבּוּר כָּאן בְּיָחִיד. דְּתַנְיָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לֹא הָיָה שׁוֹפָר שֶׁלְּקִינִּים בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבֶת. שֶׁמָּא תָמוּת אַחַת מֵהֶן וְנִמְצְאוּ דְמֵי חַטָּאוֹת מֵתוֹת מְעוּרָבוֹת בָּהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
מחלפה שיטתיה דרבי יהודה תמן הוא אומר. בברייתא דלקמן מיתה מצויה כלומר דחייש למיתה ולפיכך לא היה שופר של קיני חובה בירושלים כדלקמן והכא לא חייש למיתה דקאמר כאשת איש היא דלר' יהודה אפי' אמר מעת שאני בעולם וכל שעה משעת נתינ' איכא לספוקי דילמא זו היא שעה סמוך למיתה ואפ''ה לא חייש:
תמן בציבור. חיישינן שמא מת אחד מהן אבל ביחיד לא חיישינן:
לְיֵי דָא מִילָּא. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. לְיוֹרְשָׁהּ. דְּתַנִינָן תַּמָּן. וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא כְאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דָּבָר.
Pnei Moshe (non traduit)
לידא מילה. לאיזה דבר קאמר ר' יהודה במתני' הרי היא כאשת איש לכל דבר ומאי מרבי מלכל דבר:
ליורשה. וכהאי דתנינן בתוספת' שם הבעל זכאי במציאת' כו' וזהו כאשתו לכל הדברים דאמרי' בכתובות:
שֶׁלֹּא עָמַד מְאוֹתוֹ הַחוֹלִי. וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה נֶאֱמָנִין. יוֹדְעִין הֵן הָעֵדִים שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּתְייַחֲדָה עִמּוֹ שֶׁהָיָה שָׁם עֶבֶד וְשִׁפְחָה. כְּהָדָא. נִתְייַחֲדָה עִמּוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם צְרִיכָה הִימֶּינּוּ גֵט שֵׁינִי. בְּאֶחָד אֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט שֵׁינִי. בְּאֶחָד בְּשַׁחֲרִית וּבְאֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם. זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְשָׁאַל רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן תרדיון לַחֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. אֵין זֶה יִחוּד. נִתְייַחֲדָה עִמּוֹ כְּדֵי בְעִילָה חוֹשְׁשִין לָהּ מִשּׁוּם בְּעִילָה וְאֵין חוֹשְׁשִין לָהּ מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַף חוֹשְׁשִין לָהּ מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין. רִבִּי יִרְמְיָה פָּתַר מִתְנִיתָא. נִתְייַחֲדָה עִמּוֹ כְּדֵי בְעִילָה חוֹשְׁשִין לָהּ מִשּׁוּם בְּעִילַת זְנוּת וְאֵין חוֹשְׁשִין לָהּ מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין בִּבְעִילָה. לֹא נִתְייַחֲדָה עִמּוֹ כְּדֵי בְעִילָה אֵין חוֹשְׁשִין לָהּ מִשּׁוּם כְּלוּם. רִבִּי יוֹסֵי פָּתַר לָהּ מַתְנִיתָא. נִתְייַחֲדָה עִמּוֹ כְּדֵי בְעִילָה חוֹשְׁשִין לָהּ מִשּׁוּם בְּעִילַת זְנוּת וְאֵין חוֹשְׁשִין לָהּ מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין בִּבְעִילָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַף חוֹשְׁשִין לָהּ מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין בִּבְעִילָה. לֹא נִתְייַחֲדָה עִמּוֹ כְּדֵי בְעִילָה אֵין חוֹשְׁשִין לָהּ מִשּׁוּם קִדּוּשִׁין בְּכֶסֶף. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַף חוֹשְׁשִין לָהּ מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין בְּכֶסֶף. אָמַר רִבִּי אָבִין. 42b אַתְיָא דְּבֵית שַׁמַּי כְּרַבָּנִין וּדְבֵית הִלֵּל כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אף חוששין משום קידושין בבעילה. וצריכה ממנו גט שני ואנתייחדה כדי בעילה פליג אבל בלא נתייחדה כדי בעילה לד''ה אין חוששין לה משום כלום:
ר' יוסי פתר. דבהא פלוגי ובנתייחדה כדי בעילה כו' כר' ירמיה אלא דלדידיה בלא נתייחדה כדי בעילה נמי פליגי דת''ק קאמר אין חוששין לה משום קידושין לא בבעילה ולא משום קידושי כסף:
רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף חוששין לה. כלומר אף בזו חוששין דנהי דלבעילה ליכא למיחש מכל מקום חוששין שמא בכסף קידשה:
אתייא דב''ש כרבנן. פלוגתא דב''ש וב''ה לקמן פ' הזורק גבי המגרש את אשתו ולנה עמו בפינדקי ב''ש אומרים א''צ הימנו גט שני וכרבנן דהכא דלא חיישינן שמא בעל לשם קידושין:
וב''ה. קסברי התם צריכה הימנו גט שני כר''י בר' יהודה דס''ל לר' אבין דפלוגתא דב''ש וב''ה נמי בלא ראינו שנבעלה אלא בנתייחד' עמו כדי בעילה:
רבי יוסי בר' יהודה כו' גרסינן קודם ר' יוסי פתר ובספרי הדפוס נתחלפו השיטות:
ר' ירמיה פתר. להאי ברייתא דה''ק נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין משום בעילת זנות ואפי' לא ראינו שנבעלה אבל אין חוששין לה משום קידושין בבעילה ואינה צריכה ממנו גט שני:
נתייחדה כו'. כדמפרש לקמיה:
אין זה יחוד. דאין מצטרפין:
באחד אינה צריכה ממנו גט שני. דביאה לשם קידושין צריך שיתייחד בפני שנים דוקא:
בפני שנים צריכה הימנו גט שני. דחיישינן שמא בעל לשם קידושין:
כהדא מילתא באפי נפשה היא כהדא דקתני בתוספתא:
יודעין הן. הכי קאמר שהעדים מעידים שיודעים הן שבשעה שנתייחד עמה היה שם עבד או שפחה ומסתמא לא בעל בפניהם:
ועבד ושפחה נאמנין הן. בתמיה דקתני במתני' אפילו עבד אפילו שפחה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source